הרב ד"ר דניאל רוט, מנהל המרכז ליהדות ויישוב סכסוכים במכון פרדס,
מרצה בתכנית לניהול ויישוב סכסוכים של אונ' בר אילן
השבת, פרשת תרומה, אנו קוראים על מצוות עשיית הכרובים (שמות כה:יח-כ), "וְעָשִׂיתָ שְׁנַיִם כְּרֻבִים….. וְהָיוּ הַכְּרֻבִים פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם לְמַעְלָה, סֹכְכִים בְּכַנְפֵיהֶם עַל-הַכַּפֹּרֶת, וּפְנֵיהֶם, אִישׁ אֶל-אָחִיו." דימוי פניהם של שני הכרובים פונים זה כלפי זה זכה לפרשנויות שונות.
פירוש אחד, של בעל הטורים, הוא שהכרובים דומים לשני תלמידי חכמים שלומדים תורה בחברותא: "'ופניהם איש אל-אחיו'- כמו שני חברים שנושאין ונותנין בדברי תורה" (שמות כה: יח). ומוסיף על דבריו הרב מאיר סגל (אמרי דעת, פר' תרומה עמ' ס') "וע"י ששני תלמידי חכמים נושאין ונותין בדברי תורה בדרך ענוה שכל אחד מחזיק את עצמו כתלמיד להתלמד מדברי חבירו, יוצא הדין אמת לאמיתו, ועד כמה חביבים חכמים כאלו לפני הקב"ה עד שנקבע להיות דוגמת תמונתם הכרובים עומדים על ארון הקודש בקדשי הקדשים."
פירוש שני, של הרב בנימין לוין, סבור שדימוי הכרובים מרמז ליחס בין שני סוגים שונים של מנהיגי העם: "ויהיו פניהם איש אל אחיו כמו שני חברים, לרמז שיהיה תמיד שלום ביניהם בין הרבנים וכהני הדת ובין עשירי ומנהיגי העדה (חמש ידות חלק א', פר' תרומה)".
פירוש שלישי הוא שהכרובים הפונים זה לזה מייצגים את היחס הרצוי בין קבוצות שונות של העם, כמו שכתב הרש"ר הירש (שמות כה:כ): "לפיכך מומחש גם כאן ציבור ישראל – לא על – ידי כרוב אחד, אלא על – ידי שני כרובים, על – ידי זוג כרובים…. ידמו בני ישראל לזוגות של כרובים: 'פניהם איש אל אחיו', בשלום, בכבוד ובתשומת הלב, חייהם איש למען אחיו, וכולם ערבים זה לזה ובוטחים זה בזה; – בשבת אחים גם יחד יפעלו למען שמירת כלל הציבור…"
יוצא שלמראה של פני הכרובים "איש אל אחיו", הייתה עבור פרשנים אלה תרגום מעשי של מראה פניהם של שני תלמידי חכמים זה מול זה; של שני סוגים שונים של מנהיגים עומדים פנים אל פנים; או של שתי קבוצות שונות וחלוקות בתוך העם הפונים זה אל זה. ההבדלים וחילוקי הדעות הללו ודאי יישארו, אך כיון שפניהם "איש אל אחיו" בשלום ורעות, אז ניתן לתאר את מחלוקותיהם כ"מחלוקות לשם שמים." כפי שנאמר על המחלוקת בין הלל ושמאי, שאף ביניהם היו, כידוע, מחלוקות רבות, אך המחלוקת הייתה לשם שמים (אבות ה:יז), והם אפילו זכו להיקרא "רעים ואחים" בספרות הפיוט של הקליר, בדומה לאהרן ומשה.
אולם, מסתבר, שהכרובים רק היו פונים איש אל אחיו כשעם ישראל "היו עושים רצונו של מקום", אך כשהם לא היו עושים רצונו של מקום, אז לא היו פונים איש אל אחיו (בבא בתרא צט ע"א).
השבוע אנו מציינים את צום ט' באדר שהוא היום, לפי השולחן ערוך (או"ח הל' תענית, תק"פ) "שבו נחלקו בית שמאי ובית הלל". עילה זו לצום קצת תמוהה, מאחר שבית הלל ובית שמאי כל הזמן נחלקו! לכן, נושאי הכלים של השולחן ערוך נחלקו על מה היה בדיוק טיבו של המחלוקת באותו יום. לפי רב מרדכי יפה,(לבוש או"ח ס' תקפ) "בט' בו נחלקו בית שמאי ובית הלל זה על זה, והואיל ונפלה מחלוקת בין חכמי ישראל אע"פ שמחלקותם לשם שמים היא, מ"מ נעשית התורה ח"ו כשתי תורות שזה אוסר וזה מתיר וזה מטמא וזה מטהר ואין יודעין שום דין על בוריו, הרי הוא כיום צרה ומתענין בו." כלומר, זו הייתה אמנם מחלוקת לשם שמים, אך כיון שזו הייתה המחלוקת הראשונה, יש לצום ולהתאבל על כך. אולם, לפי רב אליהו שפירא (אליה רבה שם) בט' באדר "נהרגו ג' אלפים מתלמידיהם". הרג שלושת אלפים תלמידים כבר לא ראוי להיקרא 'מחלוקת לשם שמים', אלא להיפך, זו מלחמת אחים של ממש. אין ספק, שאם כך הדברים, שבאותו יום, שהיה ידוע בתלמודים כ"קשה לישראל כיום שנעשה בו העגל" (ירושלמי שבת א:ד, בבלי שבת יז ע"א), הכרובים לא היו פונים איש אל אחיו כמחאה על כך שהעם לא עשה רצונו של מקום.
לכן יום זה, תשעה באדר, נבחר על ידי המרכז ליהדות ויישוב סכסוכים של מכון פרדס להיות היום הבין לאומי ליום מחלוקת לשם שמים וגישור. ברחבי העולם עשרות בתי ספר, בתי כנסת, מרכזי גישור קהילתיים, וכוללים ציוניים, ועוד מציינים יום זה במהלך השבוע הקרוב (21 – 28 לפברואר/ ב' באדר עד ט' באדר). כל אדם, ארגון וקהילה משתתף ומציין יום זה בצורה קצת אחרת, למשל, על ידי לימוד בחברותא, או ניהול דו-שיח בין קבוצות שונות סביב נושא השרוי במחלוקת, או קיום סוג של תענית דיבור מדיבור הרסני, ועוד. אולם, המשותף לכל מי שנרשם היא השאיפה להפוך את יום ט' באדר ליום מחלוקת לשם שמים וגישור, ועל ידי כך התקווה שעוד נזכה לראות את פניהם של הכרובים שוב פונים 'כאיש אל אחיו'.
