דיבור חדש - שבוע לקידום מחלוקת בונה

Blog

יום מיסוד תשעה באדר מאת נוה דרומי, מנהלת התנועה

מה הקשר בין תשעה באדר, כיום המציין מחלוקת לשם שמיים על בסיס מרחץ דמים בין-יהודי מלפני 0002
שנה, לימינו כיום? יותר קשר ממה שנדמה לכם.

כיצד אפשר )אם בכלל( לשפר את תדמיתו של דיון עקוב מדם כמו זה שהתנהל בין בית שמאי לבית הלל לפני
כאלפיים שנה והסתיים בזירה מדממת וכואבת? הרי יותר ממראות הזוועה והדם השפוך ויותר מאשר הכאב
הפיזי, נוגס בלב הכאב הנפשי והאכזבה מהסכסוך האלים בתוך העם היהודי. כאילו לא די בשנאה וברדיפה
בהם זכה העם הזה, הרי עכשיו הם שופכים זה את דמו של זה.

סכסוך בונה ומחלוקת לשם שמיים, ניתן למצוא על נקלה בעולם היהודי רווי הדעות. הבדיחה המוכרת הגורסת
כי בחדר בו נמצאים 5 יהודים יש 02 דעות שונות, היא אמנם לא מצחיקה ולא גורמת לקורא אותה להחזיק
את הבטן, אבל היא נכונה.
לא חסרות מחלוקות בקרבנו ומחלוקות הן דבר בריא ואנושי. מומחים לזוגיות יאמרו שזוגות שאינם רבים
כנראה פחות אוהבים ואנחנו היהודים אוהבים מאוד.

אחת מהסוגיות הארוכות והמוכרות ביותר בעולם היהודי היא היחס לסכסוך היהודי-ערבי. סוגייה שיצרה בקרב
העם היהודי בארץ ישראל ומחוצה לה, קרעים קשים. כאלו שלא התאחו עד היום. דוגמא נוספת ועדכנית לקרע
כזה היא ההתנתקות מגוש קטיף, שהיא גם הפצע האחרון והטרי ביותר שנפער בעם היושב בציון.

הסכסוך היהודי-ערבי נוגע בכמה נקודות וכמה היבטים. אחת מהסוגיות הנידונות ביתר שאת היא סוגיית
זכויות האדם. בעיניים היסטוריוניות לא מיומנות ניתן ללמוד כי המשטרים היהודים לאורך ההיסטוריה היו
הסובלניים ביותר כלפי אחרים, כלפי השונים וכלפי המיעוטים וכך גם המשטר היהודי כיום. עם זאת, קולות
רבים מתוך העם היהודי בתפוצות ובתוך ארץ ישראל מתעקשים כי ישראל היא חוד החנית של הפרת המוסר
ואי-הצדק בכל הקשור לזכויות אדם. כך נוצר מצב בו גופים ואישים מבית ומחוץ, הלוקחים חלק בשיח זכויות
האדם, מדגישים את הצבעים הקיצוניים ומטשטשים את הצבעים הממתנים, את הצבעים שפעמים רבות לא
מצליחים לשקף את המציאות המורכבת בה אנו חיים.

אנו ב"זכויות אדם כחולבן" בוחרים דווקא להדגיש את הצבעים שמשלימים זה את זה. עד לא מזמן שיח זכויות
האדם בישראל ומחוצה לה לבש גוון אחיד, כזה התוקף ללא רסן את מדינת ישראל ומבקר אותה בכל מקום
בו תינתן הבמה. ערכיים מוסריים של שמירה על אמת וטוהר מקצועי נדחקו הצידה, ואת מקומן תפסו בורות
וחוסר מידתיות שהעמיקו את הפערים בין ציבור רב בעולם היהודי והלא יהודי, לבין הקהילה השמאל קיצונית.
פערים אלו קירבו )ועדיין מקרבים( אותנו צעד אחר צעד לקראת מחלוקת.

עם זאת, הפעילות של ״זכויות אדם כחולבן״, יכולה לצמצם את הפערים ולסלול את הדרך למניעת המחלוקת:לא עוד שיח שלא מאפשר לי ולאחרים להיות ציוניים גאים ופעילי זכויות אדם. אלא שיח חדש, כזה שמבין כי
שני הערכים שלובים זה בזה ומתוך הציונות, מתחזקות ונשמרות זכויות האדם.

לא עוד שיח המשתמש במציאות המורכבת בה אנו חיים בכדי לנגח את מדינת ישראל מעל במות בינלאומיות,
אלא שיח המבין שיש פה יותר משחור ולבן.

לא עוד ביקורת מטיפה מבית והתעמרות במדינת ישראל וצבאה, אלא ביקורת בונה, כזו השואפת לשפר.

לא עוד ניצול אנשים ותרחישים למטרות פוליטיות, אלא שיקוף המציאות עם המתוק והחמוץ שבה.

אנו מאמינים שבכדי לקיים חברה בריאה ובכדי לשנות מציאות, יש לדחוק הצידה את השיח המבדיל והקיצוני
ולקדם שיח ציוני ומוסרי. שיח שיימנע מחלוקת לשם שמיים.