תהליכי דיאלוג קהילתי

מחבר: ד"ר חגי אגמון-שניר, מנהל המרכז

ארגון: המרכז הבין תרבותי לירושלים

דיאלוג קהילתי הוא גישה בפיתוח קהילה השמה את הדגש על הקולות השונים בקהילה ועל האופן בו הם יכולים להשפיע על התפתחות הקהילה.
גישה זו שימושית כאשר הדרך הטובה ביותר לטיפול בסוגיה קהילתית (הזדמנות לניצול ו/או מחלוקת לטיפול) היא באמצעות הליך דיאלוגי בין קולות בקהילה שמטרתו קבלת החלטות מיטביות ועשייה נכונה.
ארבע עקרונות הדיאלוג הקהילתי:

1.”דמוקרטיה עמוקה” – שקיפות מקסימאלית, תהליך דיאלוגי המאפשר לכל הקולות להתבטא ולהשפיע משמעותית על קבלת ההחלטות. קבלת החלטות מושכלת המתבססת על למידה משמעותית של הסוגיה.
2.”רב תרבותיות עמוקה” – נטישת האשליה שהמרחב הציבורי יכול להיות ניטרלי ובמקום זאת- יצירת מרחב ציבורי הוגן ככל האפשר לזהויות שבקהילה בה מתנהל התהליך וזאת באמצעות משא ומתן ודיאלוג.
3.”סולידאריות ואחריות משותפת לקהילה” – עידוד תפיסה קהילתית שבה לכל הזהויות בקהילה יש תחושת אחריות לכלל הזהויות ולקהילה כולה.
4.”מחויבות לכללי משחק בסיסיים אוניברסאליים” –

הכללים האוניברסאליים החיוניים לדיאלוג קהילתי הם:
א. מחויבות לקיום הבטחות והסכמים.
ב. רק מי שמשתתף בתהליך הדיאלוג הקהילתי יכול לתבוע שהפתרונות לסוגיה יתחשבו בו.
ג. זכותו של אדם להתבטא בתהליך הדיאלוג הקהילתי מבלי להיות מאוים בשל דבריו ודעותיו.
לרשימת עקרונות זו ישנן מספר תוספות מומלצות:
• דגש על תהליכים מתמירים (transformative) שבהם ניתנת למשתתפים הזדמנות משמעותית לשנות את תפיסת הצרכים שלהם ואת הגדרתם העצמית (בהשוואה לתהליכים “עסקאתיים” – transactional).
• דגש על גישות של “אנרגיה חיובית” – המתבססות על להט, אחריות ובעלות של המשתתפים על תהליך הדיאלוג הקהילתי.
• שילוב של חברי הקהילה ואנשי מקצוע בקהילה כשותפים יחד בתהליך (בשונה מתהליכים שבהם אנשי מקצוע מחליטים לבד או נעזרים ב”קבוצות מיקוד” וכן בשונה מתהליכים בהם קבלת ההחלטות נעשית רק ע”י התושבים, אולי בהתייעצות עם אנשי המקצוע בקהילה).
“ארגז הכלים” של תהליכי דיאלוג קהילתי
לאחר ההתאמה לעקרונות הדיאלוג הקהילתי ישנן מספר מתודולוגיות שיכולות לשמש בתהליכי דיאלוג קהילתי:
• קואליציות קהילתיות (אם נבנות ומופעלות לפי העקרונות לעיל)
• מרחב פתוח
• קפה עולמי
• ועידת אזרחים (בייחוד בהתאמה המאפשרת לאנשי מקצוע להיות מעורבים בו כשותפים)
• תהליכי בניית קונצנזוס קהילתיים (בשיטות שונות, למשל – בניית קבוצות נציגים מהקולות השונים בקהילה ואנשי המקצוע ושיתוף הקהילה במשוב פעיל לתהליך בניית הקונצנזוס בקבוצה זו).
• וועדות קהילתיות המשלבות דיאלוג בקבלת ההחלטות שבהן (למשל, “מודל עדנה אנגל – ויקטור שבאר”).
• גישור רב צדדי (בהתאמות לעקרונות לעיל)
• גישות לדיאלוג בקבוצות גדולות – town-meeting, process-work, וכדומה.
• מנגנוני תקשורת קהילתיים שיכולים להיות מותאמים לעקרונות הדיאלוג הקהילתי – מערכת פורומים ובלוגים באינטרנט, עיתון קהילתי המתמקד בסוגיות קהילתיות ומאפשר פתיחתם לדיאלוג קהילתי ועוד.
• רשתות תקשורת וקבוצות דיאלוג ארוכות טווח למנהיגות קהילתית – ליצירת מנגנוני תקשורת קבועים בקהילה
• כלים תומכים: “חקר מוקיר”, “מיפוי נכסים קהילתיים” וכדומה.

באדיבות “המרכז הבין תרבותי לירושלים”
בפייסבוק: Jerusalem Intercultural Center